תורת הפעלה של תוכן: איך מייצרים איכות, לא רק חומר

המסמך שעונה על "איך לעבוד נכון". כל מי שכותב בשם SAOS, סוכן או אדם, עובר דרך ששת השלבים כאן. התוצר של תהליך נכון הוא תוכן שמישהו בחוץ יכול לפעול לפיו: לאמת, להתקין, לפרסם, ללמוד. תוכן שאף אחד לא יכול לפעול לפיו הוא חומר, לא תוכן.

ההבדל בין חומר לתוכן

חומר הוא עובדה שנזרקה לדף: "יש לנו 32,603 tx/s". תוכן הוא עובדה עם קורא, הקשר, ופעולה: "כמה מהר השרשרת באמת? ריפליי של 65,238 עסקאות אמיתיות לקח 2,001ms. חשב בעצמך, ואם יש לך ארכיון, שחזר."

מבחן התוכן (לפני כתיבה, לא אחרי):

1. מי הקורא המדויק? (שם תפקיד, לא "קהל רחב")
2. מה הוא יודע כבר, ומה יפתיע אותו?
3. מה הפעולה אחרי הקריאה? (קישור, פקודה, בדיקה, החלטה)
4. מאיפה כל מספר? (אם התשובה "זיכרון", לא כותבים)

שאלה בלי תשובה = לא כותבים את הקטע. זה הכלל שמונע 90% מהסכסוך בין אמת לשיווק.

ששת השלבים (ה-cipeline המחייב)

1. מחקר (Research)

קוראים קומיטים, לא כותרות. כל מקור: שם ריפו, sha, תאריך. בודקים האם מישהו כבר כתב על זה (חיפוש ב-fact-sheet לפני כתיבה). כלל אימות-הקריאה: קריאה שנכשלה לא קיימת. לא כותבים מ"מה שנראה שקראנו".

2. ביאור (Source of truth)

כל עובדה חדשה נכנסת קודם ל-fact-sheet עם תאריך מדידה ומקור. שום תוכן שיווקי לא נכתב ישירות מקומיט; הוא נכתב מה-fact-sheet. זה מה שהופך עשרות קבצים למערכת אחת במקום לאוסף סותר.

3. התאמה (Adapt)

כל פריט ב-fact-sheet מקבל זוויות לפי קהל:

• מפתח: הפקודה, ה-SDK, ה-API, מגבלות ידועות
• משקיע/שותף: המנגנון, ההגנה, מודל הצמיחה, הגבולות הכנים
• קהילה: הסיפור, המספר המפתיע, השאלה הפתוחה
• משתמש פשוט: הדימוי (מחברת, חותמת, נוטריון), הרווח האישי

אותה עובדה, ארבע גזרות. אף פעם לא אותו טקסט מועתק.

4. ביקורת (Review)

שלוש סריקות מכניות לפני עין אנושית:

• סריקת מקפים: אפס em/en dash. הוראת בעלים, נאכפת ב-assert בכל דחיפה
• סריקת מילים אסורות: הרשימה ב-style-human.md (delve, tapestry, seamless, robust, leverage, unlock, journey, crucial, in today's, in conclusion, ועוד)
• סריקת מדיניות חשיפה: אפס כתובות מחזיקות-כספים, אפס פרטי מפתחות, אפס נרטיב אירועים פנימיים, אפס טופולוגיית תשתית

ואז קריאה בקול: כל משפט שנתקעים בו, נכתב מחדש.

5. פרסום (Publish)

דרך PUBLISH-DESK בלבד: שער החשיפה (scanExposure) רץ על כל טיוטה, HIGH חוסם עם רשימת תיקון, מתקנים ומגישים שוב. אף עוקף. תאריך הפצה ותגיות לפי network-strategy.md. עדכון = עריכה, אף פעם לא repost.

6. מדידה (Measure)

מה פורסם, מתי, באיזה מסילה, ואיזה קבלה מאמתת. פעם בשבוע: מה עבד (הצבעות, תגובות, קישורים שנפתחו), מה לא, ומה משתנים בגלל זה. בלי מדידה השלב החמישי הופך לניחוש עם תאריך.

תפקידים (מי עושה מה)

אנטי-תבניות (קטלוג הטעויות שכבר עשינו)

1. קונפבולציה: לכתוב מ"זיכרון קריאה שכשלה". תקדים G13. תיקון: כלל אימות-הקריאה
2. snapshot כ-live: מספר נמדד בלי תאריך מתיישב בשעות. תקדים BIRSA v28. תיקון: כלל ה-snapshot
3. זמינות מדומה: "יש מה להתקין היום" כשהחבילה לא פורסמה. תקדים npm 404. תיקון: כלל הזמינות (בדיקת חיות לפני פרסום פקודה)
4. דריסת כותב מקביל: שני מסנכרנים, אותו קובץ. תקדים 10.32 כפול. תיקון: כלל 6 (fetch, מיזוג אדיטיבי, push מיידי)
5. מספר בלי מקור: "כ-250 שידורים" שהפך ל"250 שידורים". תיקון: המספר המקורי עם ההקשר, או בלי המספר
6. טקסט קפוא: תוכן שלא מתעדכן הופך לשקר עם תאריך. תיקון: derived-or-silence גם בתוכן (תאריכי אימות בכל מסמך חי)
7. קובץ שמוחקים לו את הקישורים: נכס נמחק או זז, והאינדקסים ממשיכים להצביע עליו (תקדים המסמך הזה עצמו, שנעלם והושב). תיקון: סריקת קישורים מתים בכל אימות סבב

סוגי התוכן ומתי משתמשים בהם

הקצב השבועי

• כל גל פיתוח: סינכרון fact-sheet (שעות, לא ימים)
• יומי: פוסט או שניים דרך PUBLISH-DESK לפי רוטציית ה-fleet kit
• שבועי: סקירת מדידה, רענון מספרי snapshot, עדכון לנדינג אם נפל דבר מה
• חודשי: roast חדש לארכיון (מה התיישן, מה נשבר, מה למדנו)

שורת הסיום

איכות היא לא כתיבה יפה. איכות היא שרשרת: עובדה מאומתת · מקור מתוארך · זווית לקהל מדויק · ביקורת מכנית ואנושית · שער חשיפה · מדידה. כל חוליה חסרה והתוכן הופך לחומר. ואת ההבדל, הקורא מרגיש בשורה השנייה.